החדר הגנוב

פריז, סתיו 1920. קוג'ירו מאצוקטה, אריסטוקרט יפני שאוהב אמנות מערבית, רוכש את «החדר בארל» מאת ואן גוך. יצירת המופת הזו מעשירה אוסף יוצא דופן שנבנה במשך עשרות שנים מתוך אהבה וכבוד לאמנות האירופית. אך מלחמת העולם השנייה עומדת להפוך את גורל האוסף על פיו. בשנת 1944, במשרדי הממשלה הזמנית הצרפתית, נרקמת אחת מפרשיות שוד היצירות האמנותיות המתוחכמות ביותר בהיסטוריה המודרנית. שמונים שנה מאוחר יותר, פייר ברטייה, פרופסור המונע מצמאון לצדק, מגלה את המנגנונים הנסתרים של השוד הזה. חמוש רק בנחישותו, הוא יוצא למאבק אדיר נגד המכונה הדיפלומטית הצרפתית. פרשת מאצוקטה, כפי שהיא מסופרת ברומן זה המבוסס על אירועים אמיתיים, מוכיחה שהצדק אינו נמדד רק בהשגת השבות מוחשיות, אלא בעיקר בשינוי ההדרגתי של השיח הציבורי. לעיתים, להעלות את השאלות הנכונות בהתמדה חשוב יותר מלקבל מיד את התשובות הנכונות.